ורביצקי נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

החלטה

1.ביום 20/9/11 הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצל"פ, הגב' רויטל באום מיום 18/8/11 בתיק ההוצל"פ 02-30312-06-07 (להלן "תיק ההוצל"פ") ובקשה לעיכוב הליכים זמני.

בו ביום נעתרה בקשתה לסעד זמני בכפוף להמצאת התחייבות עצמית וכן הפקדת עירבון בסך של 5,000 ₪ כמצוות לתקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות") עד ליום 25/9/11.

2.ביום 3/10/11 הגישה המבקשת בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

וייאמר מיד - לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

3.במסגרת תיקון תשס"א לתקנות הוחמרה דרישת הערבויות:

"364. ערבות ועירבון [תיקון: תשס"א(6)]

(א)   בית המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב), וכן ערבות מספקת, להנחת דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת; בית המשפט רשאי לפטור מהמצאת ערבות, אם ראה שהדבר צודק וראוי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב)   בית המשפט רשאי לצוות על הפקדת עירבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע כי הדבר צודק וראוי בנסיבות הענין; בית המשפט לא ייתן סעד זמני במעמד צד אחד אלא בכפוף להפקדת עירבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), זולת אם שוכנע כי בנסיבות הענין צודק וראוי לפטור מהפקדת העירבון.

(ג)   סכום העירבון לא יעלה על 50,000 שקלים וחדשים: בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר מוצדק מטעמים מיוחדים שיירשמו, להגדיל את סכום העירבון מעבר לסכום האמור או להתנות את מתן הצו במתן עירבון אחר...".

תקנה 364 לתקנות באה לאזן בין האינטרסים המנוגדים של בעלי הדין. בהתאמה, בעת קביעת הערבויות יש להתחשב בנזק האפשרי העלול להיגרם לנתבע עקב הענקת הסעד הזמני נגדו, בשלב שבו טרם נקבעו עדיין חבותו והיקפה, אם בכלל (ראה: א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית-התשס"ט, עמוד 527 ואילך).

לעניין זה יש לזכור כי, כפסיקת כבוד הש. גרוניס ב-רע"א 11964/04, צפי פרופיל חן (1983) בע"מ נ' אזולאי (2005):

"... לערבות ולערבון בהם מותנה הסעד הזמני יש חשיבות רבה. ניתן לראות בהם מעין "מחיר" שעל מבקש הסעד הזמני לשלמו כתנאי לתוקפו של הסעד. הערבות והערבון צריכים ליתן מענה מספק והגנה ראויה לזה שהצו מופנה כלפיו, היה ובסופו של יום יוחלט בתובענה כנגד מגישה, שביקש את הסעד הזמני (בנוסף, כמובן, להתחייבות העצמית... על כן, על בית המשפט לקבוע סכום נאות ואף סוג הערבות הינו בעל חשיבות (למשל, האם ערבות בנקאית או שניתן להסתפק בערבות צד ג')...".

4.במקרה דא, גובה העירבון נקבע לאחר שנשקלו כל השיקולים הצריכים לעניין זה ובכלל זה אופי המחלוקת, השיהוי בו נקטה המבקשת, הנזק שעתיד להיגרם למשיב עקב צו העיכוב הזמני ונסיבות המבקשת. מעבר לכך, לאחר שבחנתי את המסמכים שלפניי דומה כי סכום העירבון נקבע על הרף הנמוך.

ויובהר - לתצהיר המבקשת מיום 2/10/11 התומך בבקשה צורפו אך ורק שני מסמכים:

האחד, רשימת תיקי הוצל"פ של המבקשת (חייבת) נכון ליום 3/10/11 לפיה המבקשת חייבת סך של 661,619.37 ₪ במסגרת 8 תיקי הוצל"פ, כאשר בתיק ההוצל"פ נשוא הבר"ע עומד חובה על סך של 527,795.77 ₪.

והשני, צו עיקול בתיק ההוצל"פ נשוא הבר"ע מיום 8/8/11 על נכסי המבקשת ב"עמל מעל ומעבר" עד לסכום של 98,101.33 ₪ ואישור כי ביום 14/8/11, או בסמוך לכך, עוקלו פיצויי פיטורין בסך של 7,122 ₪ וכן סך של 922 ₪ מחברת הביטוח הפניקס.

מכל מקום, ממכלול המסמכים שלפניי ובכלל זה המסמכים שצורפו לבקשת רשות הערעור, לבקשה לעיכוב הליכים ולתגובות המשיבים, עולה, בין היתר, כדלקמן:

4.1ביום 19/3/01 נרשמה לטובת המבקשת הערת אזהרה על זכויות החכירה בדירה ברחוב הפרטיזנים 23 חיפה, הידועה כחלקה 14/21 בגוש 10915 (להלן "הדירה"). בד בבד נרשמה הערת אזהרה לטובת המשיב בגין הלוואה על סך של 363,600 ₪ (להלן "ההלוואה").

4.2ביום 21/11/07 נרשם צו ניהול על ידי כונס הנכסים, עו"ד גרי אביבי (להלן "כונס הנכסים") על זכויות המבקשת בדירה במסגרת תיק ההוצל"פ.